תקינות הקוד | W3C | אתר נגיש

בראשית ימי האינטרנט לא היו קיימים דפדפני אינטרנט ויזואליים. כלומר התוכן שהיה מוצג למשתמש היה מורכב מטקסט בלבד.
אז החלו הדפדפנים הויזואליים לצאת אל השוק מה שגרם למצב של אי תאימות בין אתר שנכתב עבור דפדפן כזה או אחר.
כדי להיות מסוגלים להריץ קוד מסויים הדפדפן חייב לתמוך בקוד הזה, כלומר חייבת להיות מותקנת בו תוכנה שתדע לקרוא את הקוד ולפענח אותו למשתמש בצורת אתר אינטרנט.
המצב היה כזה שכל אתר שנבנה היה עובד מצויין בדפדפן שעליו עבד בונה האתר אבל בכל דפדפן אחר חלקים שונים של האתר היו מופיעים במקומות שהם לא אמורים להיות או כל מיני שגיאות אחרות.
מלבד זאת ישנה העובדה שכ 25 אחוזים מהאוכלוסיה נתקלים בקשיי נגישות לאינטרנט. אתר שבנוי בצורה תקנית מקל על האוכלוסיה שמונה אנשים מוגבלויות פיזיות, מוגבלויות חושיות ומוגבלויות קוגנטיביות.
משם נבע הצורך לקבוע תקן מסויים שעל פיו יפתחו יצרני הדפדפנים ובוני האתרים.

יש מספר תקנים שונים עבור קוד האתר ועלינו לידע את הדפדפן באיזה תקן אנו משתמשים עבור דף האינטרנט שהוא טוען עכשיו, לכן תמיד נוסיף את השורה הבאה בתחילת כל דף אינטרנט.
>!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Transitional//EN" "http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-transitional.dtd"<
בעצם הגדרנו עבור הדפדפן שטוען את דף האינטרנט באיזה תקן דף זה משתמש וכך הדפדפן יודע להציג את הדף בצורה אחידה.